עמיר נולד ביום שני, ל' בניסן תש"י (17.4.1950), בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי "יוסף הגלילי" ובבית-הספר התיכון עירוני ד'. עמיר היה תלמיד מצטיין בעיקר במקצועות הריאליים. התמסר לפעילות חברתית ושנים רבות היה חבר בשכבת "אלמגור" של שבט קהילה, בו היה חניך ואחר-כן מדריך. אהב לטייל בארץ והכיר בה כל פינה מעניינת וכל מסלול טיולים. עמיר היה צעיר מוצק וגבה-קומה, עליז, שמח וטוב לב. בעל מרץ ויזמה ותמיד עמד במרכזה של כל פעילות חברתית. רבים היו חבריו וידידיו והוא סייע לכל אדם בעצה ובמעשה, מתוך רצון ונכונות כנים.

 

עמיר גויס לצה"ל בסוף יולי 1968. שירת תחילה בגרעין "דותן" של הנח"ל ואחר כך בחיל השריון. עבר קורס צניחה וקורסים מקצועיים בחיל השריון והיה תותחן בטנק "סנטוריון". כולם הכירוהו כחייל מצוין, מסור, ממושמע ואמיץ לב, ששימש דוגמה לחבריו באימונים, במסעות ובתרגילים.

 

אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר עשה עמיר תקופה מסוימת בקיבוץ מגל. הוא התמחה בעבודה בחממת הפרחים של המשק, ובאותה תקופה תיארו אחד מחבריו: "גדול, מוצק, חזק, בעל זרוע חובקת ואוהבת; כך טיפח ניצנים, השקה פרחים, שפע עדנה ורוך לכל ירוק וגדל. חממה בידיו של ענק טוב, ענק ואחראי".

 

עמיר היה איש משפחה מובהק, מסור ונאמן לרעייתו שרה ולבנו, שגיא, שנולד חודשים אחדים לפני שנפל בקרב.

 

גדולה הייתה אהבתו לבנו התינוק ועל כך כתבה שרה רעייתו: "אם אתה מכיר את בן-עטר חמש דקות, הרי בדקה הראשונה נודע לך שיש לו בן".

 

במלחמת יום-הכיפורים לחם עמיר כתותחן-טנק ברמת-הגולן. הוא עלה לרמה באחד הטנקים הראשונים כדי להשתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים. בקרב שהתחולל ליד נאפח, ביום ראשון, י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע עמיר ונהרג מפגיעה בטנק שלו. השאיר אחריו אישה ובן. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

 

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. 

אזור: 1 | חלקה: 5 | שורה: 6 | קבר: 18

 

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו, כי עמיר היה חייל מצוין וחבר נאמן.

דברים לזכרו ולדמותו פורסמו בחוברת "פרחים עצובים", שיצאה לאור מטעם בית ספרו.

 

תנצב"ה

 

(נערך מתוך אתר "יזכור" - מפעל ההנצחה הממלכתי של משרד הביטחון).